גדולתו של בית המשפט הגבוה לצדק
מאת עו"ד משה אלוני
< | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | > |
גדולתו של בית המשפט הגבוה לצדק
מאת עו"ד משה אלוני
סוף-סוף הגיעה העת, הגיעה הגיליוטינה גם על בית המשפט הגבוה לצדק, אשר שבתו בירושלים.
בית המשפט הגבוה לצדק הוא אחד המוסדות החשובים ביותר, אם לא החשוב ביותר, של מערכת המשפט במדינת ישראל ומכאן אחד היסודות האיתנים ביותר של המשטר הדמוקרטי במדינה.
ושוב רעש ומאומה במדינה! הסיבה: רבנים קונסרבטיבים או רפורמים משיאים פסולי חיתון ועוברים עבירה פלילית!
קודם כל המושג "פסול חיתון" והמושג "ממזר" , על כל הכרוך בהם מעוררים גועל נפש בסיסי.
לפני שנים רבות מאוד גם בחקיקה של מדינות נורמליות היה קיים המושג של "ילד בלתי חוקי" חסר זכויות, לאמור, למשל, ממזר. מדינות אלה הקיאו (כך ממש!) מושג זה המפלה חפים מפשע מחקיקתם. וכבר לא להוסיף שבמדינות נורמליות אלה קיים המוסד של "נישואין אזרחיים". וכל הרוצה מוסיף ריטואל דתי כלשהו, נוצרי, יהודי, בהאי, ככל רצונו. רק אצלנו החקיקה המפלה חוגגת חגיגה רבתי.
אחרי מלחמת העולם השנייה בכלל ואחרי משפטי נירנברג נגד פושעי המלחמה הנאצים בפרט, המשפט הפלילי הבינלאומי קיבל תנופה רבתי (כדי למנוע שזוועות המלחמה ישונו), התגבש והתפתח עד להפיכתו למשפט "בועט", פועל ואקטיבי. הוקם בית משפט פלילי בהאג הדן בעבירות על משפט פלילי הבינלאומי. בין כתליו התנהלו משפטים לא מעטים, קיימת תביעה פעילה ונאשמים רבים נמצאו אשמים ודינם נגזר לעונשי מאסר חמורים. מדינות אירופה, בעיקר, שיתפו פעולה עם בית משפט זה, סייעו בעבודתו ואף מימנוהו. מדינת ישראל הצביעה בזמנו נגד הקמת בית המשפט הנ"ל.
אחרי מלחמת העולם השנייה בכלל ואחרי משפטי נירנברג נגד פושעי המלחמה הנאצים בפרט, המשפט הפלילי הבינלאומי קיבל תנופה רבתי (כדי למנוע שזוועות המלחמה ישונו), התגבש והתפתח עד להפיכתו למשפט "בועט", פועל ואקטיבי. הוקם בית משפט פלילי בהאג הדן בעבירות על משפט פלילי הבינלאומי. בין כתליו התנהלו משפטים לא מעטים, קיימת תביעה פעילה ונאשמים רבים נמצאו אשמים ודינם נגזר לעונשי מאסר חמורים. מדינות אירופה, בעיקר, שיתפו פעולה עם בית משפט זה, סייעו בעבודתו ואף מימנוהו. מדינת ישראל הצביעה בזמנו נגד הקמת בית המשפט הנ"ל.
זכות שתיקה גם לאנשי ציבור - חובה!
באמת הפלא הגדול!
"יש לשמור, כמלחמתה בעבריינות לא תעבור המשטרה את הגבול, ונמצא כי הפועלים בשם החוק מפירים אותו."
דברים אלה נאמרו ע"י ביהמ"ש העליון בע"פ 260/78 פסק דין ל"ג (2) 204.)
בכל חקירה משטרתית קיימת סכנה מוחשית של עיוותה, הכל בכוונות טובות, והפיכתה לאמצעי של הצלחה שפירושה הרשעת החשוד בשלב מאוחר יותר.
זכות השתיקה בחקירה משטרתית היא זכות יסוד דמוקרטית הנתונה לכל נחקר, כולל איש ציבור.
המשטרה היא גוף אכיפת חוק רב פנים.
חקירה תחת אזהרה
באמת הפלא הגדול!
"פלוני אלמוני נחקר תחת אזהרה ע"י המשטרה". זאת כותרת, המופיעה לעיתים קרובות במדיה. הפירוש שניתן, משום מה, ל"חקירה תחת אזהרה" הינו שהאיש כמעט או לגמרי אשם ולכן המשטרה (לשים לב שוב המשטרה!), החליטה לחקרו תחת אזהרה ולא לגבות מה שקוראים "סתם עדות".
הכנסייה הבולגרית השואה וההצלה
בימים השחורים של מלחמת העולם השנייה, כשכל העולם הדתי שתק על השמדת יהודי אירופה, הכנסייה היחידה או הפורמציה הדתית היחידה, שיצאה בגלוי ובאומץ להגנת היהודים הייתה הכנסייה האורטודוקסית הבולגרית, דבר שמעטים יודעים עליו במדינת ישראל.
קבוצת עורכי דין, חברי הועדה ליחסי ידידות עם עורכי הדין הבולגריים והישראליים בלשכת עורכי הדין בארץ, החליטה להעמיד את מועמדותה של כנסייה זאת לפרס נובל לשלום על כך.
"יש לשמור, כי במלחמתה בעבריינות
לא תעבור המשטרה את הגבול,
ונמצא כי הפועלים בשם החוק
מפירים אותו" (בימ"ש עליון – סלימאן נ. יומ"ש)
מאת עו"ד משה אלוני
"פלוני אלמוני נחקר תחת אזהרה ע"י המשטרה". זאת כותרת, המופיעה לעיתים קרובות במדיה. הפירוש שניתן, משום מה, ל"חקירה תחת אזהרה" הינו שהאיש כמעט או לגמרי אשם ולכן המשטרה (לשים לב שוב המשטרה!), החליטה לחקרו תחת אזהרה ולא לגבות מה שקוראים "סתם עדות".
לפעמים, דומני,יש גם שימוש לרעה במושג "חקירה תחת אזהרה" כדי לספר לציבור הרחב , קוראי עיתונים, צופי טלוויזיה ומאזיני רדיו, שפלוני אלמוני הוא אשם (שוב בעיני המשטרה!) בעבירה המיוחסת לו, לאמור ביצע אותה.
ולאחרונה, במבול המעצרים והפרסומים (שסופם לא ישוער!), יש לצד הפרסומי חשיבות רבה.
האזהרה שניתנת, לפי החוק, לנחקר היא בעצם הודעה על זכותו לשתוק ולאחרונה הוספה עוד זכות העומדת לו - להיוועץ בעורך דין בטרם ייחקר.
עד כאן הכל טוב ויפה! פחות או יותר!
למען שיקוף והבהרת הנושא יצוטט להלן ס' 12 לפקודת הראיות:
"12. א) עדות על הודיית הנאשם כי עבר עבירה, תהא קבילה רק אם הביא התובע עדות בדבר הנסיבות שבהן ניתנה ההודיה ובית המשפט ראה שההודיה הייתה חופשית ומרצון.
ב) בית המשפט רשאי לקבל כראיה, להוכחת הנסיבות שבהן ניתנה הודיית נאשם, גם תצהיר בכתב של מקבל ההודיה, שבו הוא מפרט את נסיבות גביית ההודיה ומצהיר כי ההודיה הייתה חופשית ומרצון, והוא אם נתקיים אחד מאלה:
1)הנאשם מיוצג וסניגורו ויתר על חקירת מקבל ההודיה;
2)ההודיה הייתה על עבירה שהיא עוון או חטא והנאשם, במענה לשאלת בית המשפט ולאחר שבית המשפט הסביר לו את זכותו לחקור את נותן התצהיר, אישר שקרא את ההודיה או שהיא הוקראה לו, אינו כופר בכך שההודיה הייתה חופשית ומרצון וויתר על חקירת מקבל ההודיה."
אמת - לעיתים עד ללא אזהרה מפליל את עצמו ואז השוטר מפסיק את קבלת ההודעה (שייתכן והפכה כבר להודיה) ומזהיר את הנחקר שהוא רשאי לשתוק ולהיוועץ בעורך דין.
אותו דין חל גם לגבי "שפע" המעצרים בזמן האחרון. אדם שנעצר אין פירוש הדבר שהוא כבר אשם (ואולי כבר בגדר מורשע!). המעצר הוא הליך יזום ע"י המשטרה, מסיבה זו או אחרת, בדרך כלל לחקירה ברם "הסטטיסטיקה האכזרית" טופחת על הפנים ומראה שרק נגד אחוז קטן של עצורים מוגש כתב אישום בסיכומו של דבר.
מעתה ואילך יהיה ברור שחקירה תחת אזהרה באה להעמיד הנחקר (הנחשד) על זכויותיו ולא יותר מזה. וכל מקרה צריך להיבדק לגופו, לפני שמחליטים לטפול על הנחקר אשמת - אשם.
*) ראה באתר זה מאמר על "עדי מדינה".
"יש לשמור, כי במלחמתה בעבריינות
לא תעבור המשטרה את הגבול,
ונמצא כי הפועלים בשם החוק
מפירים אותו" (בימ"ש עליון – סלימאן נ. יומ"ש)
ראשית, למען שקיפות העניין: אינני מכיר את מר אהוד אולמרט, אינני ידיד קרוב או רחוק שלו, אינני יודע אם הוא איש משפחה למופת ובעל יחסים ראויים עם העובדים תחת פיקוחו ואיני שייך לחוג תומכיו. מצד שני, אני מכיר את כב' השופט דוד רוזן, גם במלאכתו השיפוטית, ולכל הדעות הוא שופט טוב וראוי. שורות אלה אני כותב, כי יש לי הרגשה שבצהלה הרבה נעשה עוול לנאשם.