מאמרים  >  מבט על משפט אולמרט

מאת: משה אלוני, עו"ד

חובה לקרוא

הכנסייה הבולגרית השואה וההצלה

מאת עו"ד משה אלוני

בימים השחורים של מלחמת העולם השנייה, כשכל העולם הדתי שתק על השמדת יהודי אירופה, הכנסייה היחידה או הפורמציה הדתית היחידה, שיצאה בגלוי ובאומץ להגנת היהודים הייתה הכנסייה האורטודוקסית הבולגרית, דבר שמעטים יודעים עליו במדינת ישראל.

קבוצת עורכי דין, חברי הועדה ליחסי ידידות עם עורכי הדין הבולגריים והישראליים בלשכת עורכי הדין בארץ, החליטה להעמיד את מועמדותה של כנסייה זאת לפרס נובל לשלום על כך.

תקצר היריעה לספר את גבורתה, אנושיותה ומאבקה של כנסייה זאת בימים השחורים ההם, לרבות נטילת סיכון עצמי של אנשי הסינוד הקדוש שעמד בראשה. ואכן היא הצליחה.

מעשיה של כנסייה זאת  היום ידועים היטב בכל אירופה ובארצות הברית ואנחנו מקבלים מאות פניות מאנשים המזדהים אתה. אנשים טובים , אשר רוצים להזדהות עם הטוב ונגד הרע בהתגלמותו.

כותב שורות אלה נתקבל ע"י הפטריארך נאופיט בסופיה, ראש הכנסייה הבולגרית היום, אשר הודה על היוזמה הישראלית.

המוזר הוא ששעה שדבר היוזמה הישראלית מפורסם בכל אירופה וארצות הברית לא זכתה בארץ כמעט לפרסום. המדיה המקומית השיבה שהציבור הישראלי אינו מתעניין במעשי הכנסייה הבולגרית במלחמת העולם השנייה, בהגנה על יהודי בולגריה! היחידי שפרסם כתבה יפה היה ג'רוזלם פוסט ע"י הכתבת תמרה זיו.

כאמור, תקצר היריעה לספר כל מעשי כנסייה זאת ואני במאמר מקוצר אספר על חלק מזערי ממעשיה האמיצים של הכנסייה הבולגרית.

הכנסייה הבולגרית , ללא פחד, בגלוי, התנגדה  לחוקים האנטישמיים בבולגריה ונגד תכניות הזוועה לשלח את יהודי בולגריה , בסך הכל 48000 איש, למחנות המוות של הנאצים.

כתוצאה מהתנגדות  זאת (וגם של ארגונים אחרים, כמו עורכי הדין, הרופאים, סופרים דגולים והציבור הנאור והרגיל) נצלה הקהילה היהודית בבולגריה ממוות בטוח, יחידה באירופה, פרט למקרים בודדים אחרים.

בימינו, ימי אלימות, הכנסייה הבולגרית היא דוגמא של החשיבות לעמוד על הצדק וללחום למען הגנת היהודים, חרף הסכנות האישיות.

הממשלה הבולגרית הייתה בת ברית לנאצים. פרט לחוקים האנטישמיים ממרץ 1943, ממשלת בולגריה הפאשיסטית דנה על שליחת היהודים למחנות המוות. נגד כך קמה הכנסייה הבולגרית וכך היא החליטה:

"הכנסייה הבולגרית צריכה להגן על הצדק ולעזור לאנשים הסובלים. כששאלנו את הממשלה "במה חטאו היהודים?", לא הייתה תשובה. כששאלנו אותם "באיזה דרך פעלו היהודים בצורה לא חוקית". לא הייתה תשובה. אתם לקחתם הכל מהם ,עכשיו אתם הולכים לקחת את חייהם, נשמותיהם, מצפונם. היהודים ראויים להגנה של הכנסייה ואנחנו איננו יכולים לשתוק. הם פגועים מפעילות אנטי אנושית כמו למשל, היהודים נדרשים בשעתיים לעזוב את בתיהם ולנסוע למקומות שונים".

המאמצים של הכנסייה נעשו בראשותם  של שני אנשי כמורה (אשר זכו בארץ לתואר צדיקי אומות העולם של יד ושם):

מטרופוליט בישוף סטפן – ראש הכנסייה בסופיה ובעל  התפקיד הגבוה ביותר בכנסייה בימי השואה,

מטרופוליט קיריל – ראש הכנסייה בעיר פלובדיב.

אציין מספר פעולות (חלק מזערי מן הרוב):

בתחילת מרץ 1943 נעשה  ניסיון לשלוח 800 יהודים מסופיה לגרמניה, המטרופוליט הנ"ל הצליח לבטל זאת.

ניסיון לשלוח 3500 יהודים מהעיר פלובדיב במרץ 1943. הבישוף המקומי, מטרופוליט קיריל, מנע זאת. הוא הופיע במקום מעצרם של היהודים, בתחנת הרכבת ואמר שהוא ישכב על הפסים כדי לעצור את השליחה. הוא גם הצליח לשחרר בכוח את היהודים עצורים. תוך סיכון עצמי לקח אותם עמו לכנסייה והגן עליהם עד לשחרורם.

מטרופוליט סטפן כינס כינוס מיוחד של הסינוד הקדוש שדן בהגנת היהודים. הוחלט פה אחד שהחוקים הגזעניים אינם מקובלים לגמרי על הכנסייה  והיא לא תהסס להגן על היהודים הנרדפים.

גם היום מן הראוי לציין את הפעולות של הכנסייה ולהעניק לה פרס נובל לשלום על כך. לפעולות אלה יש גם חשיבות אקטואלית בעולמנו האלים.

בימים 25 ו – 26 במאי, בסופיה, בולגריה, ייערך כינוס בינלאומי בתמיכה  לדרישה להעניק פרס נובל לכנסייה הבולגרית וכן לציין את כל אותם הגופים שקמו להגנת היהודים. וביניהם לשכת עורכי הדין, מועצת הרופאים, ארגוני  סטודנטים וסתם אנשים פשוטים שהעניקו עזרה ליהודים  הנרדפים.

קשה להבין כיצד המדיה הישראלית (פרט לג'רוזלם פוסט) התעלמה לחלוטין, אף ביום השואה , ממעשים אלה של הכנסייה הבולגרית ומהצלת  יהדות בולגריה בגבולות המדינה  הישנים. לא שהדברים היו מבחינת  טיול וגן של שושנים. כך למשל, דודו של החתום על מאמר זה, ד"ר יעקב אריה, בעל משרד לעריכת דין במרכז סופיה, נרצח באופן ברוטאלי. נוער פשיסטי חדר למשרדו , הרס אותו והכה אותו מכות נמרצות שהביאוהו לשטף דם ודודי היה שלושה חודשים חסר הכרה עד שמת ונאסף אל אבותיו.

ככלל העם הבולגרי והכנסייה האורטודוקסית הבולגרית בראשותו , היה ויהיה דוגמא של התנגדות לרדיפת היהודים ולניסיון שליחתם למחנות המוות.

ואסיים בדבר שהתגלה במשפט אייכמן בארץ. אייכמן ו"חברים" אחרים שברחו בעזרת גופים שונים, ביניהם דתיים, לדרום אמריקה כדי להימלט מלעמוד למשפט ולקבל הענישה המגיעה להם.

והאמת היא שאחרי מלחמת העולם השנייה נוצרו מושגים  חדשים בתולדות המשפט כמו חוסר  החובה לציית לפקודה בלתי חוקית (כדבר בימ"ש ישראלי, פקודה בלתי  חוקית היא פקודה שעליה מתנוסס בבירור דגל שחור).

שורות אלה נכתבות כדי להביא לידיעת הציבור הישראלי מזער ממעשיה ההרואיים של הכנסייה הבולגרית האורטודוקסית ולפי מיטב ידיעתנו הפורמציה הדתית הגדולה והיחידה שקמה  באירופה להגן על היהודים הנרדפים בגלוי ובאומץ בימי מלחמת העולם השנייה.

ולבסוף ב – 9 במאי ש"ז בשעה 16:30 במוזיאון דיסקונט ברחוב הרצל 13, תל-אביב (פינת לילינבלום) ירצה כותב שורות אלה על נושא זה והציבור מוזמן.

                                                                        (עו"ד משה אלוני, טיפלה בצד הטכני לינור)