​

מאת: משה אלוני, עו"ד

הרהורים סביב גירוש הפליטים והמשפט הפלילי הבינלאומי

אחרי מלחמת העולם השנייה בכלל ואחרי משפטי נירנברג נגד פושעי המלחמה הנאצים  בפרט, המשפט הפלילי הבינלאומי קיבל תנופה רבתי (כדי למנוע שזוועות המלחמה ישונו), התגבש והתפתח עד להפיכתו למשפט "בועט", פועל ואקטיבי. הוקם בית משפט פלילי בהאג הדן בעבירות על משפט פלילי הבינלאומי. בין כתליו התנהלו משפטים לא מעטים, קיימת תביעה פעילה ונאשמים רבים נמצאו אשמים ודינם נגזר לעונשי מאסר חמורים. מדינות אירופה, בעיקר, שיתפו פעולה עם בית משפט זה, סייעו בעבודתו ואף מימנוהו. מדינת ישראל הצביעה בזמנו נגד הקמת בית המשפט הנ"ל.

בית המשפט לרואנדה הוא בימ"ש בינלאומי פלילי אחר הוקם לכשהתברר שבאפריקה בוצע רצח עם והיה הכרחי להקים בית משפט מיוחד לנושא זה. סמכות השיפוט של בית משפט זה היה לדון בפשעי מלחמה שבוצעו ברואנדה או בוצעו ע"י רואנדה בארצות השכנות. לבית משפט זה הייתה עליונות על בתי המשפט המקומיים ברואנדה.

בהערת אגב נציין שראש ממשלת רואנדה ג'אן קאמבנדה (Joan Kambande) הודה בעבירת רצח עם. הודיה זאת הוכיחה שאכן ברואנדה בוצע פשע רצח עם. הוא נידון למאסר עולם. ערעורו נדחה.

אחרי מלחמת העולם השנייה , אחרי השואה האיומה, נוצרה עבירה של  ג'נוסייד (genocide), רצח עם. כן הופיע המושג של פקודה בלתי חוקית, אף אם ניתנה ע"י גורם בעל סמכות חוקית ליתן פקודות. הותר לסרב ביצוע של פקודה בלתי חוקית. יתר על כן, אדם שביצע פקודה בלתי חוקית עלול להישפט על כך ואף לשאת בעונש.

בנירנברג הגנת הנאשמים הנאצים, שהיו בעלי דרגות גבוהות בשלטון הנאצי המרושע, טענו שקבלו פקודה. ואכן מעשיהם האיומים חוקיים.

אף בישראל, במשפט אייכמן, הנאשם התגונן בטענה שביצע, בתור איש צבא, פקודות שנתנו לו מפקדיו, לרבות המפקד העליון היטלר. פקודות אלה הוא ביצע (אפשר לומר ברצון רב!) ולכן אינו בר שפיטה ובר ענישה.

כמו בבית המשפט בנירנברג כך בתי המשפט בישראל, בשתי ערכאות, הטענה של פקודה נדחתה מכל וכל. כידוע אייכמן הורשע, נתלה ואפרו פוזר בים כדי שקברו לא יצור מקום משיכה לפאשיסטים חדשים.

רואנדה על הפרק

זהו כאמור הרקע הכללי להיווצרותו של המשפט הפלילי הבינלאומי המודרני, אשר פועל עד עצם היום הזה, בעיקר, בבית המשפט הפלילי בהאג. הקמתו שי בית משפט זה עם שיפוט כלל עולמי הוא אחת ההתפחויות החשובות ביותר של המשפט הפלילי הבינלאומי נוצרה ערכאה שיפוטית לטפל בעבירות נגד האנושות לאמור לטפל בעבירות בינלאומיות. יתר על כן נוצר חיקוקcode - חדש במשפט הבינלאומי הפלילי. כן נוצרו שני בתי משפט פלילי בינלאומיים למקרים פרטניים :

ה -   ICT- international Criminal Tribunal for the Former Yogoslavia

International Criminal Tribunal for Rowanda - ICTR

לאמור:

 בית המשפט הבינלאומי הפלילי של יוגוסלביה  לשעבר ובית המשפט הבינלאומי הפלילי לרואנדה, שהוזכר לעיל.

הערת אגב: האם רואנדה מזכירה כבר משהו הקשור בפליטים במדינת ישראל?

מאסר חסר קץ

זהו כאמור הרקע הכללי להיווצרותו של המשפט הפלילי הבינלאומי המודרני ובית המשפט הפלילי הבינלאומי היושב בהאג.

לענייננו למה פרשת גירוש הפליטים במדינת ישראל עשויה לגבול עם סמכותו של ביהמ"ש הפלילי הבינלאומי בהאג במסגרת המשפט הפלילי הבינלאומי?

נציין להלן כמה עובדות:

עונש לואי לגירוש הוא מאסר (כליאה) ללא גבול (עד שהאסיר המהגר המעונה יאמר "רוצה אני להיות מגורש ממדינת ישראל".) המאסר מסוג זה  מהווה או עלול  להוות פשע נגד האנושות.

בהתאם לפסיקה הבינלאומית, גרימת עינויים היא פשע שפיט. אם נביא בחשבון שלה מאסר ה"ישראלי" של המהגרים נלוות תופעות הבאות לגבי חומרתו (לפי דרישות המשפט הפלילי הבינלאומי). כגון אורך המאסר, (הכליאה) אצלנו יהיה, כאמור עד אין קץ.

זוהי שלילה עולמית של החרות הפיזית (ואף נפשית) של האסיר עד שיאמר (אם יאמר?) "אני רוצה להיות מגורש!"

מדובר במאסר עולם לגבי סרבני הגירוש (והם עלולים להיות רבים - רבים מאוד!) מאסר זה הוא שרירותי(או רודני), אין מקום לקצרו (למשל בשל מחלה קשה). המאסר אמור להיות שרירות או רודני כדי ליצור פשע נגד האנושות שפיטה. האם אין מאסר אין קץ זה מעוגן בסעיף בחוק בית המשפט הבינלאומי בהאג? חוק זה מדבר על כליאה  "תוך הפרת כללים בסיסיים של המשפט הבינלאומי בינלאומי".

האין זה כך המקרה שלנו? מה דעתכם?

אין לשכוח שישראל חתומה על האמנה להגנת פליטים , אשר הוראותיה, הנדרסים עתה ביד רמה.

בחוק שהוזכר לעיל מכוון, לדעת מלומדים ואף לפי פסקי דין, לאלמנטים של "חומרת ההתנהגות". ויש לציין שמאסר, שתחילתו יש לו "בסיס חוקי", אף רעוע. וחרף זאת "האיש נשאר אסיר דבר הדומה לפשע מלחמה".

האם המאסר שלנו אינו יכול גם להשתוות לעינוי האסיר לפי החוק הבינלאומי???

כך, למשל "אונס" הוגדר כעינוי. עינוי הגורם לכאב חזק ולסבל גופני ופסיכולוגי.

במשפט ידוע הורשע הנאשם בבית המשפט הפלילי הבינלאומי בהאג. הנאשם הורשע בעינוי על כך שבמקרה של חקירה, השתמש באיומים כללים, איומים מיניים, הפחדה והשפלה לצורך השגת הודיה מן הנחקר.

השאלה היא פשוטה: האם מאסר ללא גבול אינו יכול גם להוות "עינוי" פסיכולוגי וגופני?

התשובה בידי הקורא הנבון!

הסכם בלתי קיים

גירוש או העברה בכוח יהוו פשע בינלאומי אם נעשים בכוח. במקרה שלנו קלגסים יגררו את המגורשים אל המטוס. או מאידך, ייאסרו עד סוף חייהם! ונעיר שלעת עתה טייסים מסרבים להטיס מהגרים שיובאו למטוס בכוח.

אם נוסיף שלכל הנ"ל מתלווה "הסכם" עם מדינה שלישית, כנראה רואנדה. אך רואנדה מסרבת לאשר קיומו של הסכם כזה. פליטים שהגיעו לרוארנדה "זכו" ליחס עויין, משפיל וכל הכרוך בכך! בעצם אנשים נשלחים אל מותם או במקרה הטוב עבדות. התנהגות זאת אינה מתיישבת עם הדין הפלילי הבינלאומי.

נצטט הסעיפים הבאים של הצהרה על זכויות האדם:

סעיף 1: כל בני האדם  נולדו חופשיים ושווים בכבוד  ובזכויות. הם ניחנים בתבונה ובמצפון והם צריכים לפעול אחד כלפי השני ברוח של אחווה.

סעיף 4: אף אחד לא יוחזק בעבדות או בשעבוד, העבדות וסחר העבדים יהיו אסורים בכל צורותיהם.

סעיף 5: איש לא יהיה נתון לעינויים או לעונש אכזרי, בלתי אנושי או משפיל.

סעיף 9: איש לא יהיה נתון למעצר שרירותי, מעצר או גלות.

סיום

מאמר זה אינו מתימר, בשום פנים ואופן, להיות מאמר מדעי. ואולי חלק מהעובדות שלו ניתנות לפירוש אחר, מאשר זה שהח"מ השתמש מהספרות על נושא זה. מאמר זה הוא חומר למחשבה למבצעי הגירוש וכן לכל אדם בעל מצפון. ובשל כך הוא נכתב! פשוט חומר למחשבה !

 מקורות עיקריים לכתיבת מאמר זה: 

CRIMES AGAINST THE HUMANITY BY GEOFFREY ROBERTSON

AN INTRODUCTION TO INTERNATIONALONAL CRIMINAL LAW AND PROCEDURE 

МЕЖДУНАРОДНО НАКАЗАТЕЛНО ПРАВО от ДИМИТЪР МИХАЙЛОВ

HUMAN RIGHTS TODAY by IOVANOVIC and KRSTIC 

ПАДЕНИЕ И СПАСЕНИЕ  от  ПРОФ. РУМЕН АВРАМОВ

THE DUE PROCESS OF LAW by LORD DENNING