מאמרים>הרבנים הרפורמים והקונסרבטיביים אינם עוברים שום עבירה! האמת!

מאת: משה אלוני, עו"ד

גדולתו של בית המשפט הגבוה לצדק

סוף-סוף הגיעה העת, הגיעה הגיליוטינה גם על בית המשפט הגבוה לצדק, אשר שבתו בירושלים.

בית המשפט הגבוה לצדק הוא אחד המוסדות החשובים ביותר, אם לא החשוב ביותר, של מערכת המשפט במדינת ישראל ומכאן אחד היסודות האיתנים ביותר של המשטר הדמוקרטי במדינה.

ביקורת שיפוטית

בית המשפט הגבוה לצדק והחלטותיו מותקפים  לאחרונה ע"י אנשי הקואליציה השלטת. יתר על כן, הם מאיימים לשנות את מהותו ואת מבנהו של גוף זה ואף להחליפו...

עם הופעת החלטה של בית המשפט הגבוה לצדק, נשמעות מיד קריאות (צעקות): מדוע הוא "מעז" להתערב בהחלטות של הכנסת או של הממשלה. וקריאות אלה מלוות באיומים לשנות (ואף לבטל) את מהותו של בית משפט זה.

אנשים הזויים אלה, עם דעות הזויות, פשוט אינם מבינים (או אינם רוצים להבין!!!) שמוסד זה (כפי שהוא קיים ברוב ארצות העולם) מטרתו להעביר תחת שבט בקרתו השיפוטית, בין היתר, את ההחלטות הרשות המחוקקת והמבצעת, לרבות הכנסת והממשלה.

אנשים אלה סוברים שהכנסת והממשלה "קדושות" ואיש אינו יכול ואינו צריך למתוח ביקורת שיפוטית עליהן.

והרי זהו בעצם תפקידו העיקרי של בג"ץ!

הרעיון המעוות שהכנסת והממשלה (וכו') יכולות לעשות ככל העולה על רוחן וע"י כך אף לפגוע, לעיתים, פגיעה אנושה בזכויות קיימות, וזאת ללא כל פיקוח שיפוטי עליהן, מוטעה בעיקרו.

ראוי לציין שעל חוק השפיטה, על פיו קיים בג"ץ, חתומים  יצחק שמיר כראש ממשלה וחיים הרצוג בתור נשיא המדינה דאז.

וזכורים היטב דברי מנחם בגין: "יש שופטים בירושלים!"

חוק יסוד השפיטה

סעיף חשוב בחוק השפיטה המוזכר לעיל, סעיף 15 (ד) (2) אומר:

"מבלי לפגוע בכלליות ההוראות שבסעיף קטן (ג) מוסמך בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק – לתת צווים לרשויות המדינה, לרשויות מקומיות, לפקידיהן ולגופים ולאנשים אחרים הממלאים תפקידים ציבוריים על פי דין, לעשות מעשה או להימנע מעשות מעשה במילוי תפקידיהם כדין ואם נבחרו או נתמנו שלא כדין – להימנע מלפעול." (ה.ש.)

למען שקיפות העניין נזכיר גם כן סעיפים נוספים מחוק השפיטה לגבי סמכויות בית המשפט הגבוה לצדק, להם חשיבות רבה:

"15. (ד) מבלי לפגוע בכלליות ההוראות שבסעיף קטן (ג), מוסמך בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק –

"(1) לתת צווים על שחרור אנשים שנעצרו או נאסרו שלא כדין.

(3) לתת צווים לבתי משפט,  לבתי דין ולגופים ואנשים בעלי סמכויות שיפוטיות או מעין-שיפוטיות על פי דין – למעט בתי משפט שחוק זה דן בהם ולמעט בתי דין דתיים – לדון בעניין פלוני או להימנע מלדון או מלהוסיף  ולדון בעניין פלוני, ולבטל דיון שנתקיים או החלטה שניתנה שלא כדין.

(4) לתת צווים לבתי דין דתיים לדון בעניין פלוני לפי סמכותם או להימנע מלדון או מלהוסיף ולדון בעניין פלוני שלא לפי סמכותם; ובלבד שלא ייזקק בית המשפט לבקשה לפי פסקה זו אם המבקש לא עורר את שאלת הסמכות בהזדמנות הראשונה שהייתה לו; ואם לא הייתה לו הזדמנות סבירה לעורר שאלת הסמכות עד שניתנה החלטה על ידי בית הדין הדתי, רשאי בית המשפט לבטל דיון שנתקיים על ידי בית הדין הדתי ללא סמכות."

וסעיף חשוב אחר הוא סעיף 15 (ד): מבלי לפגוע בכלליות ההוראות שבסעיף קטן (ג), מוסמך בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק –

"בית המשפט העליון ישב גם כבית משפט גבוה לצדק; בשבתו כאמור ידון בעניינים אשר הוא רואה צורך לתת בהם סעד למען הצדק ואשר אינם בסמכותו של בית משפט או של בית דין אחר."

למען שקיפות העניין נצטט גם מספר סעיפים נוספים לגבי סמכותו של בית משפט גבוה לצדק (סעיף 15):

"(1) לתת צווים על שחרור אנשים שנעצרו או נאסרו שלא כדין.

(3) לתת צווים לבתי משפט,  לבתי דין ולגופים ואנשים בעלי סמכויות שיפוטיות או מעין-שיפוטיות על פי דין – למעט בתי משפט שחוק זה דן בהם ולמעט בתי דין דתיים – לדון בעניין פלוני או להימנע מלדון או מלהוסיף  ולדון בעניין פלוני, ולבטל דיון שנתקיים או החלטה שניתנה שלא כדין (הבאס קורפוס).

(4) לתת צווים לבתי דין דתיים לדון בעניין פלוני לפי סמכותם או להימנע מלדון או מלהוסיף ולדון בעניין פלוני שלא לפי סמכותם; ובלבד שלא ייזקק בית המשפט לבקשה לפי פסקה זו אם המבקש לא עורר את שאלת הסמכות בהזדמנות הראשונה שהייתה לו; ואם לא הייתה לו הזדמנות סבירה לעורר שאלת הסמכות עד שניתנה החלטה על ידי בית הדין הדתי, רשאי בית המשפט לבטל דיון שנתקיים על ידי בית הדין הדתי ללא סמכות."

הרעיון המעוות שהכנסת או הממשלה רשאיות להחליט ככל העולה על רוחן והחלטותיהן אינן נתונות לביקורת שיפוטית הוא פסול בתכלית הפסילה. והמתקרא "חוק ההתגברות" שיפסול את סמכויות בית המשפט העליון, בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, הוא חוק טוטאליטרי שצועד לקראת קידום הטוטאליריזם של השלטון במדינה.

בקרה שיפוטית

קיומו של בית המשפט הגבוה לצדק הוא כל כך חשוב עד שפגיעה או שינוי בסמכויותיו וביטול כוחו כמפקח שיפוטי על "רשויות המדינה, רשויות מקומיות, גופים ולאנשים אחרים הממלאים תפקידים ציבוריים על פי דין, לעשות מעשה או להימנע מעשות מעשה במילוי תפקידם כדין, ואם נבחרו או נתמנו שלא כדין – להימנע מלפעול (ס' 15 (ד) (2) ל"חוק השפיטה").

אותם נציגים הזויים של השלטון, בעלי דעות הזויות מקימים קול זעקה על התערבות בית המשפט העליון בשבתו כבימ"ש גבוה לצדק במעשיהם של גופים שנבחרו כחוק.

והרי בגין כך קיים בג"ץ! כמפורט עד כה עליו למנוע מעשים של הרשות המבצעת והרשות המחוקקת!

דבר זה הוא לצנינים בעיני אותם "נציגי" הרשות המבצעת, או הרשות המחוקקת, אשר חפצים שהכנסת ו/או הממשלה יוכלו לעשות ככל עולה על רוחן וע"י כך לפגוע, לעיתים, פגיעה אנושה בזכויות קיימות.

כדאי לציין שעל חוק השפיטה האמור חתומים יצחק שמיר בתור ראש ממשלה וחיים הרצוג בתור נשיא המדינה דאז.

מבחן בג"ץ

כיום כל החלטה שעומדת להתקבל ע"י גוף כלשהו, מעוררת שאלה מה תהא החלטתו של בג"ץ לגביה אם יידרש לכך, לאמור תוגש עתירה נגד ההחלטה המסוימת. דבר זה זכה בקרב משפטנים למושג "מבחן בג"ץ". כמובן, לעיתים מושמעת ביקורת על החלטות בג"ץ, הן מן הימין והן מן השמאל, ביקורת כזאת, אם נשמעת בצורה מכובדת ומנומסת (ולא מאיימת) ראויה להישמע. אני, לכשעצמי, למשל, גורס שהניסיון של ביהמ"ש העליון לפעמים לכפות על הצדדים המתדיינים, לקבל את החלטתו, פסולה ומן הראוי להימנע מכך.

סיכומו של דבר

קיומו של בית המשפט הגבוה לצדק, בצורתו הנוכחית, הוא כל כך חשוב, עד ששינוי סמכויותיו ו/או ביטולן כמפקח שיפוטי על "רשויות המדינה, רשויות מקומיות ועל גופים ואנשים, הממלאים תפקידים ציבוריים  על פי דין, לעשות מעשה או להימנע מעשות מעשה במילוי תפקידם כדין ,(ה.ש.). ואם נתמנו שלא כדין – להימנע מלפעול." (ס' 15 (ד) (2) לחוק השפיטה).

אותם נציגים הזויים של השלטון, בעלי דעות הזויות, מקימים קול צעקה על כל התערבות של בית המשפט הגבוה לצדק כ"התערבות" פסולה במעשיהם של גופים שנבחרו כחוק, למשל הממשלה או הכנסת.

והרי בגין כך קיים בית המשפט הגבוה לצדק כמפורט עד כה עליו למנוע מעשים של הרשות המבצעת ואף מהרשות המחוקקת, למיניהן.

כאמור, האמת היא שכל גוף ציבורי (למשל לשכת עורכי הדין) שוקל לפני קבלת החלטתו מה תהא הכרעת ביהמ"ש הגבוה לצדק בעניין ההחלטה המסוימת אם תוגש בפניו עתירה בעניין זה ואם היא עומדת במבחניו השיפוטיים.

מכאן צריך להישמע הקריאה: "אל תעזו לפגוע בבית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ!"

סביב קריאה זו אמורים להתאגד כל אלה שהדמוקרטיה הישראלית, על זכויות האדם שבה, יקרה להם!